אחרי שתי שיחות טלפון נחמדות ונעימות, החלטנו להיפגש ולראות אם עוברים את מבחן המציאות. סיפר שהוא פנסיונר מהצבא ושהוא גם מדריך טיולים וכשהגיע לאסוף אותי, זה היה במונית כשהוא הנהג. אמר שבתקופות שאין הרבה טיולים, הוא עובד על המונית. אמרתי סבבה ושמאד מעריכה אנשים שעושים הכל על מנת להתפרנס. אחרי שעתיים בערך, קמים ללכת (צריך לעבוד למחרת), מזמינים חשבון, אני מוציאה ארנק כדי לשלם את חלקי, הוא מסרב, נוסעים לכיוון הבית. בדרך, עומדת אשה לא צעירה עם כלב ומאותתת (להזכירכם, אנחנו נוסעים במונית), בנונשלנטיות הוא עוצר, שואל לאן (אומרת לתל אביב), אומר לה תעלי ואחרי שהיא עולה, הוא אומר לי "לא אכפת לך, נכון ?" מההלם, לא עניתי והוא פירש את זה כהסכמה.
מורידים אותה בתל אביב ונוסעים לכיוון הבית (שוב). כשעצר ליד הבית שלי (מזל שלא היתה עוד נסיעה בדרך), אמר שהיה לו מאד כיף ושאני מקסימה בעיניו אבל הוא חייב להיות אמיתי (נורית שותקת ומקשיבה). "את הראשונה שנפגשתי איתה מהאתר ואני רוצה לבדוק את כל האופציות שיש לי ורק אחר כך להחליט סופית את מי אני רוצה". מכירים את הפרצוף הזה, המופתע עם הפה הפתוח ?? ככה בערך נראיתי...
אמרתי לו שהאופציות שלו נגמרו באותה השניה שלקח נסיעה במהלכו של דיייט ושלא יחשוב אפילו להתקשר אלי. אף פעם. נכנסתי הביתה כשאני מתפוצצת מצחוק ולו רק כדי לא לבכות מתסכול.